בני 5-6 ועד 20 משתייכים לקבוצת הילדים והנוער. הגיל הכרונולוגי לא תמיד מעיד על הגיל הפסיכולוגי, והטיפול מותאם באופן אישי למטופל ולצרכיו.

בגילאים הצעירים יותר הטיפול מאופיין לעתים קרובות במשחק סימבולי המבטא את עולמו הפנימי של הילד. בהדרגה ככל שמתבגרים הטיפול מתהווה פחות דרך משחק סימבולי ויותר דרך משחקי קופסה ובהמשך דרך שיחות. בהתאם לצורכי המטופל, משולבות טכניקות דינאמיות, טכניקות מתחום הגופנפש וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

 

קשיים אופייניים בגילאים אלו הם:

• מצוקה וסימפטומים המתעוררים בעקבות טראומה, אובדן או שינוי טראומטי אחר.

• בעיות חרדה ודיכאון, הפרעות התנהגות, הפרעות אכילה, הפרעות שינה.

• קשיים התפתחותיים.

• הפרעות ביחסים עם ההורים, עם מבוגרים ועם קבוצת השווים. 

• שאלות של זהות ודימוי עצמי.

​

הטיפול בילד ובנוער נעשה מתוך ראיה מערכתית, ולכן עבודה טיפולית עם ההורים היא חלק מהטיפול בילד. ילדים גדולים יותר ונערים לעתים זקוקים לעצמאות בתוך הטיפול, ואז נשקל אופי הקשר עם ההורים בטיפול, אם בכלל נכון שיתקיים. בנוסף, בהתאם לצורך אני נמצאת בקשר גם עם גורמים משמעותיים אחרים בחייו של הילד, כמו גורמי חינוך.